"לחן ורשאי"

 

האם סיפור אהבה תמיד צריך להיגמר טוב? ומה זה טוב? מה זה 

ומה זה אושר?

אושר  זה דבר מורכב. מורכב משמחות ועצב, אהבות ופרידות, תקווה ואכזבות - ממש כמו החיים שלנו. החיים שבהם לא תמיד הדברים מסתדרים כפי שאנחנו מצפים. החיים שבהם לעולם איננו יודעים מה לטובה. החיים שבהם אהבה לא תמיד מנצחת.

ההצגה "לחן ורשאי" היא "אגדת אורבנית" על שני אנשים שנפגשו במקרה ונפרדו בנסיבות כואבות ובלי תלויות בהם. כל אחד מהם חי את חייו ואת סיפור האהבה שלו עד שלא נפגשו שו

​

מאת: ליאוניד זורין
עבוד מחזה: מיכאל טפליצקי
בימוי: מיכאל טפליצקי
עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב
מוסיקה: יבגני לויטאס
עיצוב וידאו: קונסטנטין קמנסקי
עיצוב תלבושות: דליה פן
עיצוב תאורה: מישה צ'רניובסקי, אינה מלקין
עריכת וידאו: יאן שופה

תרגום: סיון בסקין
משתתפים: אורי לבנון, נטליה גנטמן

​

המופע בעברית

“צניחה חופשית"

 

הצגה "צניחה חופשית" הינה הצגה לא

 שגרתית - מדובר בקטעי סיפורים, קטעי משמעות, קטעי חלום וקטעי מציאות , שהתחברו יחד  ע"י תנועה, מילים ומוזיקה, רגשות ותחושות, אסוציאציות ופנטזיות.

 

 בהופעה זו סולנית להקת הבלט הישראלי לנה רוזנברג והמנהל האמנותי של תיאטרון מלנקי מיכאל טפליצקי שיתפו פעולה גם בעבר, אבל הפעם זה היה זה חיבור מיוחד. "תמיד נמשכתי לאזורים האלה שעל גבול תיאטרון ותנועה, לפיזיות שנוגעת בקרקס. אמר טפליצקי בראיון למרב יודלוביץ' באתר "הבמה". "היה ברור שהחיבור עם לנה עובד והרגשנו שאנחנו חייבים ללכת רחוק יותר בכיוון הזה, אבל נזקקנו לטקסט". רוזנברג אמרה ל"הבמה": "זה היה מקרי. כלומר, משהו שמישה אמר בסוף אחת השיחות, הזכיר לי טקסט שכתבתי למגירה. הוא ביקש שאקרא לו וכשסיימתי, שאל אם יש עוד".

כך הפכו כמה עמודים שלנה כתבה, מין מונולוגים שהם בגדר פיסות מחשבה וממש לא מחזה, להצגה שנעה בין תנועה לסיפור, בין קרקס לתיאטרון, בין ריקוד לדרמה ובין פנטזיה למציאות. הצגה, שבאמצעות תנועה, מצליחה להציב את השאלות הנצחיות של הקיום האנושי – ולהשיב אליהן באמצעות צניחה חופשית – אותה נפילה מהירה אל הלא נודע שבה אינך יודע אם אתה עדיין טס או שמא כבר מתרסק, וברגע האחרון הרצון

העז לחיות מכה בך.

 

.

 

על פי סיפורים מאת לנה רוזנברג
כוריאוגרפיה: לנה רוזנברג
בימוי: מיכאל טפליצקי
עיצוב תפאורה, תלבושות ותאורה וידאו ארט: אמן רב תחומי וודים קשרסקי
ניהול מוסיקלי: יבגני לויטאס

תרגום: סיוון בסקין
 

משתתפים: הדס אייל,  דימה רוס,  לאון מורוז

המופע בעברית

"הכסאות"

מאת  אז'ן יונסקו

תרגום: אלי סבג

עיבוד ובימוי: מיכאל טפליצקי

עיצוב תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב

מוסיקה:  יבגני לויטאס

עיצוב תאורה: ודים קשרסקי

כוריאוגרפיה: נטלי שטנדלר

המשתתפים:  יבגניה שרובה, מיכאל טפליצקי, אינה סלביטקר,פבל קרבצקי

אז'ן יונסקו  – חלוץ  תאטרון האבסורד ומחשובי המחזאים במאה העשרים.

 

זוג זקנים החיים יחד בבניין מוקף מים, מזה 75 שנה, מחכים ערב אחד לאורחים

מזה שנים אחדות שוקד הזקן על חיבור בשורה לעולם, באותו הערב עתידה הבשורה להישמע מפיו של ״נואם מקצועי״.

 

"קשישה. היה לנו בן קטן... לא, הוא בריא ושלם... הוא עזב את הבית... סיפור בנאלי... רק מאז שזה קרה לי, רע לי... בן עוזב את שני הוריו... היה לו לב זהב... כל זה היה מזמן, הלך בלי לשוב... כזה מתוק, כזה אהוב... יום בהיר החליט לברוח... אני החזקתי אותו בכוח.... הוא היה כבר בחור בוגר, בן שבע, פחות או יותר... צעקתי "ילד שלי, עצור!"... אפילו לא הביט לאחור...

 

קשיש. לא... לא היו לנו ילדים... מאוד רציתי בן... גם אשתי – אבל אין, לא היו, לא קרה. סמירמיס יכלה להיות אמא יקרה... אולי זה מזל. אני עצמי הייתי בן מנוול. היום אני מצטער, המצפון מייסר, תחושת אשמה, אשמה איומה..."

אז'ן יונסקו   "הכסאות" 

​

מתוך הביקורות להצגה

“משחק משובח, מופרכות שניטעת במציאות, משמעויות גלויות ונסתרות – מי שמתחבר לתיאטרון אבסורד יקבל את מלוא שנינותה של היצירה באריזה מרשימה” 

אופיר הלל NRG

 

"הכיסאות" היא הצגה דורשנית ונהדרת למיטיבי לכת
על במה ריקה, בלי טיפת התחנפות לקהל, מצליחים השחקנים תוך שבריר שנייה לתפוס את הקהל בגרון. זו כריזמה או כישרון או התחושה שהם חיים בשביל זה. אין רפליקה לא מטופלת, אין רגע שלא נסחטים ממנו לשד החיים וחרדת המוות. זו לגמרי לא חוויה פשוטה להיות צופה ב"הכיסאות" ונדרשת מידה של מחויבות ממי שקונה כרטיס לאירוע הזה. זהו תיאטרון הארדקור: דורשני, מותח את הגבולות, מעורר חוסר נוחות ומפתיע. לא בהכרח נעים אבל מרתק.

TIMEOUT לילך וולך    

"בימוי ומשחק מדהימים"

יעקוב שאוס "וסטי"

 

"הכסאות"  - זו פריצת דרך חדשה, סיבוב חדש.גילוי. מיכאל טפליצקי שוב מתרומם לגובה. זהב טהור של תיאטרון."

אינה שייחטוביץ "נובוסטי נדלי"

 

“הצגה מעוררת מחשבה, הצגה עם משקל שמתיישב בלב”

Saloona נירה פרי

​

​

המופע בעברית

אורך ההצגה כשעה 

"ליר. בובות ואנשים."

זוכה פרס פסטיבל "VALIZE", פולין

​

תרגום: דורי פרנס

רעיון: בוריס ינטין

עבוד ובימוי: מיכאל טפליצקי

עיצוב תפאורה ותלבושות: ודים קשרסקי

מוסיקה: יבגני לויטאס

 משתתפים: לאון מורוז, דימה רוס, אורי לבנון, הדס אייל, קסניה מורוז

 

 

ההצגה היא פנטזיה חופשית, מעין וריאציה על "המלך ליר" של  שקספיר העוסק בבגידת ילדים באביהם הזקן 

ליר מלך אנגליה מחליט, בערוב ימיו, לחלק את ממלכתו בין שלוש בנותיו על פי "מבחן אהבה": מי שתוכיח את אהבתה אליו, תקבל את החלקה בממלכה. בתו הקטנה קורדליה מסרבת להעמיד למבחן את אהבתה, והוא מגרש אותה לגלות. שתי בנותיו האחרות, גונריל וריגן, מכריזות על אהבתן הגדולה לאביהן ובתמורה זוכות כל אחת בחצי הממלכה. כעת, כשמבוקשן בידן, הן מתנכרות לאביהן ומתנערות מכל אחריות אליו. ליר הזקן נותר בודד ונבגד, חשוף מול איתני הטבע.

​

בגירסה של "מלינקי" מתמקד הספור במשפחת גלוסטר: רייגן וגונריל הבנות "הרעות" של המלך ליר ושני בניו : אדגר (הבן החוקי)  ואדמונד (הבן הממזר). כאשר הזרקור מופנה אל הדור הצעיר, החמדן, חסר החמלה וחסר המעצורים הנלחם על הירושה. כאן אין מלך, ואין ליצן. רק אנשים, בובות ומה שנשאר מהם.

ההצגה השתתפה בפסטיבל שייקספיר הבינלאומי בתיאטרון תמונע בתל אביב, בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בשרלויל מזייר, צרפת, בפסטיבל שייקספיר בדיולה, הונגריה, בפסטיבל תיאטרון הבינלאומי "ווליזקה" בפולין, בו זכה פרס לעבודת אנסמבל, בפסטיבל בינלאומי לתיאטרון "סלביה" בסרביה. בנוסף לכך "ליר. בובות ואנשים" הוצג כהצגה אורחת בתיאטרון הלאומי ברייקה בקרואטיה. השנה ההצגה הוזמנה לקחת חלק בעוד ארבעה פסטיבלים בינלאומיים. 

 

המופע בעברית

משך: שעה ו-10 דקות ללא הפסקה

​

 

ביקורות

"עיבוד מקורי ונועז.. הצגה מרשימה מאד" שי בר עקוב  (ידיעות אחרונות)

קונטרבס

זוכה פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו

מונודרמה בביצוע מיכאל טפליצקי

גרסה חדשה למחזה המופיע בהצלחה על במותיהם של תיאטרונים רבים באירופה. מונולוג מצחיק ועצוב של נגן קונטרבס המדבר על החיים, מוסיקה, נשים, והחשוב מכל על קונטרבס גדול ומגוחך שדרכו הוא רואה את עצמו.


מאת: פטריק זיסקינד
תירגום: גד קינר
בימוי:   איגור ברזין
עיצוב תאורה : מיכאל צ'רניאבסקי, אינה מלקין
ניהול מוזיקלי: בוריס מלקובסקי

"...מאז ומתמיד נמצא הקונטרבס בתחתית הסולם בתזמורת. ``מובן שהיו, מה שקוראים, תהפוכות. האחרונה התרחשה בערך לפני 140 שנה, בסדר הישיבה. אז הושיב וובר את כלי המתכת מאחורי כלי הקשת, זה היה מהפך אמיתי. לקונטרבסיסטים לא יצא מה כלום, גם כך וגם כך אנחנו יושבים מאחור, אז כמו היום``. לנגן הקונטרבס, הקונטרבס הוא אהובה, ידיד, אוייב או בלשון המחבר: ``היה לי פעם דוד, שהיה תמיד חולה ותמיד התלונן שאף אחד לא דואג לו. זהו הקונטרבס. כשבאים אליך אורחים, הוא מיד הופך את עצמו למסמר הערב. כולם כבר מדברים רק עליו...``


הקונטרבס הוא מונולוג דרמתי, ציני ומריר, של נגן הקונטרבס ספק טרגי ספק קומי, שמנגן כקונטרבס שלישי בתזמורת הממלכתית. פעולותיו של הנגן מועטות, הוא שותה בירה, מחליף תקליטים מדי פעם, וגם פורת על הכלי מספר פעמים. רוב הזמן הוא מגולל את סיפור חייו במעורבב עם סיפור ההתפתחות של הקונטרבס. הנגן, שחש שהוא פקיד זוטר בתזמורת, משווה את ההיררכיה התזמורתית לחיים, את המהפכות בהיסטוריה, לשינויים בסדר העמדה בתזמורת וכיוצא בכך. מניע את המחזה סיפור אהבה נכזבת של הנגן לזמרת סופרן בשם שרה.

זוכה פרס ראשון בתיאטרונטו 2001

משך ההצגה שעה ו-10 דקות

 

"הזרה"

​

( Иностранка; מילולית - "אישה מחו"ל").

סיפור של אישה "רוסיה" בארץ חדשה

מחזה מאת מיכאל טפליצקי על פי ספר של סרגיי דובלטוב (סופר  רוסי-יהודי-אמריקאי מודרני)

בימוי: מיכאל טפליצקי

תפאורה,תלבושות ותאורה: ודים קשרסקי 

מוזיקה: יבגנ י לויטאס

עוזר במאי : מיכאל קייט

 

 משתתפים: יבגניה שרובה, מיכאל טפליצקי, איליה דומנוב, ולדימיר זמליאנסקי, ניקולי טוברובסקי

 

מבוסס על סיפור מאת סרגיי דובלטוב. אישה ממוצא רוסי מתאהבת בגבר דרום-אמריקאי, ומטלטלת את השכונה המהגרים בניו יורק בה היא חיה. צחוק רוסי טהור שנובע מעומק הייאוש, הומור עצמי שמשגשג מתוך העליבות שהמדינה והחברה כופים על היחיד.

 מארוסיה טטרוביץ- בת למשפחה פעלי מפלגה הקומוניסטית בכירים, החלתה להגר לארצות הברית. בשביל לקבל אישור יצאיה מברית המועצות היא מתחתנת נישואים פיקטיבים עם יהודי לזאיר צחנוביצר. אחר זמן קצר היא מגלה את עצמה בשכונה רוסית בניו יורק. מריסיה אישה  יופה ובודדה, אם חד הורית,עברת משה טיפוסית כול כך למהגרת- חוסר עבודה וכסף, הייאוש,התנפלות של  גברים.אך לבסוף החיים מסתדרים,ומרוסיה מתחתנת עם גבר "מקומי". 

 

המופע ברוסית

משך ההצגה כ – שעה  ו40 דק' ללא הפסקה

​

​

חפה-נה-נה

(HAFANANA)

. 

מפגש מקרי של חברים ותיקים במלון בדרום איטליה גורם לפיצוץ רגשות וזכרונות לא נעימים במיוחד

  לפעמים יותר קל לנו להסתיר את הכאב ולהפוך אותו לבדיחה, לפעמים אנחנו לא רוצים לראות מי נמצא לידינו, מעדיפים לא להסתכל על מי  שקרוב  עלינו כל כך, לפעמים אנחנו בורחים מעצמנו - מזמינים מונית ומקווים שנוכל פשוט להתרחק מהבעיה

​

אלה הם החיים. החיים שלנו - רגילים, סטנדרטיים, הכי פשוטים ויחד עם זאת הכי מורכבים.

ההצגה עוסקת בעלבונות מתמשכים, בגורל, בעובדה שכולנו גוררים את נטל הדאגות שלנו מכיוון שלא תמיד יודעים להיפטר ממנו בזמן הנכון

​

משל פילוסופי על זמן, על האופן בו אנו מתבגרים ומפרשים את מעשי נעורינו

ומה קשור"הפאנה "? אולי מישהו עוד זוכר את סימון אפריקאי שהופיע על הבמה בסוף שנות ה 70. הלהיט העיקרי של הזמר היה שיר "הפא-ננה", שהטקסט שלו באותה תקופה נראה לרבים רק צירוף צלילים מוזרים. אך למעשה, בשירו, סיימון שר בשפת הצונגה, הנפוצה בדרום אפריקה, והמסר הוא שגם לבן וגם שחור כולם שווים בפני אלוהים. ולכן, אין מקום לאויבות, אלא פשוט לעשות הפאנה - כלומר, להירגע, לקחת הכל בקלות לא ליצור להקשות על החיים שלנו והחיים של מי שלידנו

​

מאת: חיים יזין, אלכסנדר גרינשטיין
בימוי: מיכאל טפליצקי
עצוב תפאורה ותלבושות: אולגה גורביץ'
ניהול מוזיקלי: יבגני לויטאס
כוריאוגרפיה: נטליה שטנדלר
משתתפים: נטליה גנטמן, דוד זיסלסון, קסניה מרקוזה, דניאל סטיופין, ולדימיר זמליאנסקי

​

משך ההצגה כשעה ו-15 דק' ללא הפסקה

​

המופע  ברוסית

​

​

אפר נטוש

מאת מיכאל ברנובסקי

​

​

בימוי יורי גולדין

עצוב: ודים קשרסקי

משתתפים: דימה רוס, איליה דומנוב,טטיאנה קוזנצובה

​

נוצר במסגרת פסטיבל "קריאה ראשונה" בשיתוף משרד הקליטה, מחזה מאת ובהשתתפות עולים מהשנים

האחרונות מברית המועצות לשעבר. שני גברים נפגשים ליד הקרמטוריום לאסוף את עפרה של המאהבת שלהם, ומגלים, כל אחד, על קיומו של השני.
ההצגה השתתפה בפסטיבלים במוסקבה וירוסלבל (רוסיה)

​

המופע ברוסית

משך ההצגה כשעה ו40 דק

​

אגדת שלג

*ההצגה עברה וועדה של סל תרבות

 

"כשהשמש תגיע אני אמס" … "אז אני אלך אל השמש ואגיד לה שלא תבוא"

אגדת שלג - היא הצגה ייחודית ומיוחדת לכל המשפחה שמתרחשת באווירה חורפית, אך ביתית ונעימה. העובדה שלתוך האגדה הזו יכולים להצטרף כל פעם רק 34 אנשים תורמת רבות ליצירת אווירה זו. 

איש שלג קטן - יוצא למסע בנסיון לעצור את השמש מלהגיע כדי לשמור על החורף. תוך כדי המסע הוא פוגש חברים חדשים - שוכני היער -  ומגלה דברים חדשים על העולם, על הטבע ובעיקר על עצמו.

 

מבוסס על סיפור רומני מאת גרטה וילק "השמש ואנשי השלג"

 

רעיון: לאון וקסניה מורוז

עיבוד בימוי: לאון מורוז

עיצוב במה ובובות: קסניה מורוז

עיצוב מוסיקלי: לאון מורוז

שחקנים יוצרים: קסניה מורוז, הדס אייל, דוד זיסלסון

צילום: מארק צו

 

הצגת הילדים משובבת הלב של מלנקי היא הזמנה לתיאטרון מצוין, לירי, נאיבי ומלא רוך וחמלה

"אגדת שלג היא מהסוג הנדיר הזה של הצגות שהופכות ילדים עם זיק בעיניים,למבוגרים אוהבי תיאטרון, פשות כיוון שהיא יצירת חוויה וקסם שמושכים אותך אל המקום המערבל הזה בנפש, שרוצה כל כך להאמין באגדות"

מירב יודלוביץ\"הבמה" "אגדת שלג: חומרים מהם עשויים חלומות

 

מסע חיפוש של איש שלג  קטן אחר השמש הופך להצגה מקסימה, כזאת שתלמד אתכם על חשיבות ההקשבה ושאף ילד לא ישאר אדיש אליה- גם אם אתם לא אוהבים את החורף, ההנאה מובטחת".

 

דלית כהן \"הארץ""אגדת השלג": הצגת ילדים שתמיס לכם את הלב"

עליסה והקרקס הישן

 

הצגת ליצנות מדליקה לכל המשפחה!

 

*ההצגה עברה וועדה של סל תרבות

 

   ביום הולדתה, מגלה עליסה בין המתנות קופסה גדולה ומסתורית. כאשר עליסה פותחת את הקופסה, היא מוצאת בתוכה שלושה ליצנים שהגיעו ככל הנראה מקרקס ישן כלשהו. 

עליסה לא מוצאת בהם עניין ופורשת אל המתנה האולטימטיבית – הסמארטפון, ושוקעת מיד לתוך עולמו הוירטואלי. הליצנים שננטשו על ידי עליסה, מחליטים לקחת את העניינים לידיים, ומוליכים את עליסה בעקבות הדמיון לעולם שלם, חדש ומופלא, שנמצא לא במסך הסמארטפון – אלא בראש ובלב. אתם מוזמנים להצטרף אלינו לגילוי של עולם מלא בקסם, הרפתקאה ודמיון.

 הצגה שמהווה פתח עבור הקהל הצעיר אל עולם הקסם של הליצנות והקרקס, 

מפתחת את הדמיון ונותנת השראה לילדים ולהוריהם.

נוצר עבור פסטיבל נתניה הבינלאומי ה-4 לליצנות 

"עזבו אתכם מגדול יותר, צבעוני וצעקני יותר. אם אתם מחפשים גירויים שיאפשרו לדמיון הילדי לפרוש כנפיים, הגעתם למקום הנכון. מדובר בהזדמנות לחשיפה נדירה לאמנות נפלאה, מפעילה ומגרה את הדמיון. קסם התיאטרון עושה את שלו ומאפשר למחשבה הילדית, החופשייה מכבלים,לנסוק ".

מרב יודילוביץ. "עליסה והקרקס הישן.ליצנות קסומה"

 

 

 

מחזה וניהול אמנותי: מיכאל טפליצקי

עיצוב במה ותלבושות: אולגה דומובה

מוסיקה: יבגני לויטאס

שחקנים -יוצרים:  ולדימיר זמליאנסקי,  איליה דומנוב, לאון מורוז וקסניה מורוז

קהל יעד: 6+

משך המופע: כשעה