ארכיון. הצגות נבחרות

צמח

לכבוד 100 שנה לתיאטרון הבימה

קופרודוקציה של התיאטרון הלאומי "הבימה" ותיאטרון מלנקי

מחזה בהשראת סיפור חייו של מייסד תיאטרון  "הבימה", נחום צמח.

המחזה מבוסס על המכתבים של נחום צמח לאשתו מרים גולדין, זכרונות שחקני "הבימה", פרוטוקולים ומסמכים אחרים.

מאת ובימאי : מיכאל טפליצקי

דרמטורג: בוריס ינטין

תרגום : אלינה שטרכמן

עיצוב תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב

 מוסיקה:יבגני לויטאס

 

עיצוב תנועה:לנה רוזנברג

 

עיצוב תאורה:זיו וולושין

 

עוזרת במאי: קסניה מרקוזה 

 

שחקנים:

גיל פרנקיובל שלומוביץדנה ידלין,דימה רוסאורי לבנוןהדס אייל

בסוף שנות העשרים, אחרי מסעות ארוכי טווח מוצלחים מאוד באירופה ובארצות הברית, חלק גדול משחקני הבימה של מרוצים משיטת הניהול הסמכותי של מנהל התיאטרון נחום צמח מפלגים את התיאטרון לשתי קבוצות. צמח נשאר בארצות הברית עם קבוצה קטנה של שחקנים, בתקווה להקים את הבימה החדשה. רוב השחקנים של הבימה חוזרים לאירופה ומשם לפלסטינה. בתחילת שנות השלושים מגיע נחום צמח לפלסטינה בניסיון להתאחד מחדש עם התיאטרון, אך ניסיונו כושל. שחקני הבימה לא מוכנים לסלוח ולקבל בחזרה את המייסד והמנהיג לשעבר. צמח חוזר לארצות הברית ולאחר זמן קצר נפטר ממחלה קשה.

"צמח" הינה הצגה דוקומנטרית המבוססת על מכתבים שכתב נחום צמח מפלסטינה לאשתו מרים גולדין שנשארה בארצות הברית. במכתבים האלו הוא מספר על ניסיונותיו הכושלים להיפגש עם שחקני הבימה.

דמויות ומשתפפים

 נחום צמח: מייסד ומנהל הבימה - גיל פרנק

יהושע ברטונוב:  שחקן של "הבימה"/ יוסיף  סטלין: הקומיסר לענייני מיעוטים - דימה  רוס

מנחם גנסין: שחקן של "הבימה" -  יובל שלומוביץ 

 במאי יבגני ווכטנגוב / סיומין דימנשטיין: ראש המחלקה היהודית של המפלגה קומוניסטי/התעשיין הלל זלטופולסקי/ אהרון מסקיו:שחקן של "הבימה" – אורי לבנון

 חנה רובינא/מזכירה ב/ דוד ורדי: שחקן של "הבימה" – הדס אייל  

ש. אנ-סקי :  המחבר מחזה "הדיבוק – בין שתי עולמות" / מרים אליאס  - שחקנית של "הבימה", מזכירה א/ מורה, גרינברג: מוועדת הצנזורה – דנה ידלין 

דמויות מתוך ההצגה "היהודי הנצחי"

המחזה "היהודי הנצחי" מאת ד. פינסקי בתרגומו של מ. אזרחי-קרישבסקי. עריכה – ג. פרנק 

אורח - גיל פרנק

האישה /תרצה - הדס אייל  

מרתה/משרתת - דנה ידלין

פלטי -  אורי לבנון

ברזילי- יובל שלומוביץ

אבישי - דימה  רוס

 

תודות

הארכיון  והמוזיאון לתיאטרון  ארכיון הבימה ע"ש ישראל  גור

 ארכיון הבימה

מרב יודלוביץ, לאון מורוז

Malenki_Tzemach_0023.jpg

משפחת טוט

קומדיה טרגית

 

מאת: אישטוון ארקן

 

משפחה החביבה גרה בנעימים בכפר רגוע ופסטורלי. אל תוך התמונה השלווה מתפרץ יום אחד קפטן ווארו – מפקדו הצבאי של בן המשפחה, שמחליט לכבד את משפחה בביקור במסגרת חופשה קצרה שזכה בה מחזית המלחמה. נוכחותו של הקפטן המכובד בבית המשפחה מתגלה לאט לאט כאירוע שהולך ומעוות את תמונת המציאות הנעימה שלהם, ומוביל את המשפחה אל קצה גבול היכולת.

 

אישטוון ארקן היה סופר ומחזאי הונגרי יהודי זוכה פרסים, אשר כתב רומנים, מחזות וסיפורים קצרים. בסיפוריו, נחשב ארקן למחדש של ז'אנר הסיפור הקצר ומהכותבים הידועים והנחשבים של מזרח אירופה. מחזותיו וכתביו עוסקים במצבים אבסורדיים וגרוטסקיים, ובדמויות שאינן טובות או רעות באופן מוחלט, ואשר מעוררות את הצופים והקוראים לקחת חלק פעיל בפרשנות מעשיהן.

 

במוי: מיכאל טפליצקי | עיבוד לבמה: מיכאל חייפץ

תרגום: אלינה שטרכמן | עיצוב תפאורה, תלבושות ותאורה: ודים קשרסקי 

מוזיקה: יבגני לויטאס | כוריאוגרפיה: לנה רוזנברג

 

השחקנים המשתתפים:

קפטן ווארו: אורי לבנון | טוט, מפקד תחנת כיבוי האש המקומית: ויטלי ווסקובויניקוב | מרישקה - אישתו: קסניה מרקוזה | אגיקה – הבת הצעירה: הדס אייל  | פישטה – הדוור המקומי: דימה רוס

 

צילום: דימה ולרשטיין

ההיסטוריה של דובי פנדה, אשר סיפר הסקסופוניסט, שיש לו חברה בפרנקפורט

 

 

מאת: מטיי וישניאק  

תרגום: נטליה  סניקובה

בימוי: אלכסנדר ברגמן (סנקט פטרבורג, רוסיה

עצוב תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב

 

משתתפים

היא: נטליה גנטמן

הוא: דוד זיסלסון

 

בוקר אחד, הסקסופוניסט, ששתה יותר מדאי בערב, מגלה בדירתו אישה מסתורית ... הוא אפילו לא הבין מיד אם  צריך לשמוח או להתרגז. אבל אחרי כמה דקות הוא כבר  ידע , שהוא לא יכול לחיות בלעדיה ... ואז הם עשו עסקם: היא תבוא אליו תשעה לילות ברציפות...

 

מטיי וושניאק 

מחזאי צרפתי-רומני, נולד ועד גיל 31 חיי ברומניה הקומוניסטית. לאחר מכן, ב-1987 עבר למערב אירופה.  כעת חי בצרפת ועובד כעיתונאי ברדיו פרנס. 

המבקרים מגדירים אותו כמחזאי המשמעותי ביותר אחרי אז'ן יונסקו, מחבר של עשרים מחזות,  שעלו על במות  ב -30 מדינו שונות בעולם.

 

אלכסנדר ברגמן

במאי ושחקן רוסי ידוע, חתן פרס  ממשלת רוסיה, חתן פרס ממשלת  סנקט-פטרסבורג, חתן פרסי רב "גולדן סופיט", ו מועמדים רב פעמים  לפרס "מסכת הזהב". הוא מביים בתיאטראות רבים של רוסיה וגם בחו"ל :מקדוניה, הונגריה, ביים בתיאטרון "קונטקסט" (אשדוד) ההצגה "כפתור".


 

המחזה "ההיסטוריה של דובי פנדה, אשר סיפר הסקסופוניסט, שיש לו חברה בפרנקפורט"  עלהבתיאטרון "מלנקי"  בתמיכת המרכז התרבותי הרוסי בתל אביב

malenki_9_nights_0182.jpg

אליס והקרקס הישן


מופע ליצנים לכל המשפחה! אליס מקבלת שתי מתנות ליום ההולדת שלה: סמארטפון ותיבת מסתורין עם ליצנים, לא שמה לב לתיבת המסתורין המיושנת ולכן הליצנים מהקופסה מתחילים להתערב בחייה, הם הורסים לה את הסמארטפון וחיים בשבילה היקום הנפלא של קרקס. המשחק עם הליצנים אליס חושף את כל העולם החדש שלא נמצא על המסך אלא על האח ובמחשבותיה. המפגש עם הקסם של הליצנים ושל הקרקס מכוון לקהלים צעירים ובני נוער.

המופע מועלה במסגרת פסטיבל הליצנים הבינלאומי הרביעי בנתניה.

משך ההופעה 75 דקות

שפה: בלי מילים

במאי: מיכאל טפליצקי

מעצבת סצנה, תלבושות ואביזרים: אולגה דומובה
מוסיקה מאת: יוג'ין לויטאס

שחקנים-יוצרים:
ולדימיר זמליאנסקי

איליה דומנוב

ליאון מורוז

קסניה מורוז

צילום מאת מארק צו

Malenki_Alice_0098.jpg

"הכסאות"

מאת  אז'ן יונסקו

תרגום: אלי סבג

עיבוד ובימוי: מיכאל טפליצקי

עיצוב תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב

מוסיקה:  יבגני לויטאס

עיצוב תאורה: ודים קשרסקי

כוריאוגרפיה: נטלי שטנדלר

המשתתפים:  יבגניה שרובה, מיכאל טפליצקי, אינה סלביטקר,פבל קרבצקי

אז'ן יונסקו  – חלוץ  תאטרון האבסורד ומחשובי המחזאים במאה העשרים.

 

זוג זקנים החיים יחד בבניין מוקף מים, מזה 75 שנה, מחכים ערב אחד לאורחים

מזה שנים אחדות שוקד הזקן על חיבור בשורה לעולם, באותו הערב עתידה הבשורה להישמע מפיו של ״נואם מקצועי״.

 

"קשישה. היה לנו בן קטן... לא, הוא בריא ושלם... הוא עזב את הבית... סיפור בנאלי... רק מאז שזה קרה לי, רע לי... בן עוזב את שני הוריו... היה לו לב זהב... כל זה היה מזמן, הלך בלי לשוב... כזה מתוק, כזה אהוב... יום בהיר החליט לברוח... אני החזקתי אותו בכוח.... הוא היה כבר בחור בוגר, בן שבע, פחות או יותר... צעקתי "ילד שלי, עצור!"... אפילו לא הביט לאחור...

 

קשיש. לא... לא היו לנו ילדים... מאוד רציתי בן... גם אשתי – אבל אין, לא היו, לא קרה. סמירמיס יכלה להיות אמא יקרה... אולי זה מזל. אני עצמי הייתי בן מנוול. היום אני מצטער, המצפון מייסר, תחושת אשמה, אשמה איומה..."

אז'ן יונסקו   "הכסאות" 

המופע בעברית

אורך ההצגה כשעה 

F04A2560.jpg

"הזרה"

( Иностранка; מילולית - "אישה מחו"ל").

סיפור של אישה "רוסיה" בארץ חדשה

מחזה מאת מיכאל טפליצקי על פי ספר של סרגיי דובלטוב (סופר  רוסי-יהודי-אמריקאי מודרני)

בימוי: מיכאל טפליצקי

תפאורה,תלבושות ותאורה: ודים קשרסקי 

מוזיקה: יבגנ י לויטאס

 עוזר במאי : מיכאל קייט

 משתתפים: יבגניה שרובה, מיכאל טפליצקי, איליה דומנוב, ולדימיר זמליאנסקי, ניקולי טוברובסקי

 

מבוסס על סיפור מאת סרגיי דובלטוב. אישה ממוצא רוסי מתאהבת בגבר דרום-אמריקאי, ומטלטלת את השכונה המהגרים בניו יורק בה היא חיה. צחוק רוסי טהור שנובע מעומק הייאוש, הומור עצמי שמשגשג מתוך העליבות שהמדינה והחברה כופים על היחיד.

 מארוסיה טטרוביץ- בת למשפחה פעלי מפלגה הקומוניסטית בכירים, החלתה להגר לארצות הברית. בשביל לקבל אישור יצאיה מברית המועצות היא מתחתנת נישואים פיקטיבים עם יהודי לזאיר צחנוביצר. אחר זמן קצר היא מגלה את עצמה בשכונה רוסית בניו יורק. מריסיה אישה  יופה ובודדה, אם חד הורית,עברת משה טיפוסית כול כך למהגרת- חוסר עבודה וכסף, הייאוש,התנפלות של  גברים.אך לבסוף החיים מסתדרים,ומרוסיה מתחתנת עם גבר "מקומי". 

 

המופע ברוסית

משך ההצגה כ – שעה  ו40 דק' ללא הפסקה

הזרה.webp

חפה-נה-נה

(HAFANANA)

מפגש מקרי של חברים ותיקים במלון בדרום איטליה גורם לפיצוץ רגשות וזכרונות לא נעימים במיוחד.

לפעמים יותר קל לנו להסתיר את הכאב ולהפוך אותו לבדיחה, לפעמים אנחנו לא רוצים לראות מי נמצא לידינו, מעדיפים לא להסתכל על מי  שקרוב  עלינו כל כך, לפעמים אנחנו בורחים מעצמנו - מזמינים מונית ומקווים שנוכל פשוט להתרחק מהבעיה

אלה הם החיים. החיים שלנו - רגילים, סטנדרטיים, הכי פשוטים ויחד עם זאת הכי מורכבים.

ההצגה עוסקת בעלבונות מתמשכים, בגורל, בעובדה שכולנו גוררים את נטל הדאגות שלנו מכיוון שלא תמיד יודעים להיפטר ממנו בזמן הנכון

משל פילוסופי על זמן, על האופן בו אנו מתבגרים ומפרשים את מעשי נעורינו

ומה קשור"הפאנה "? אולי מישהו עוד זוכר את סימון אפריקאי שהופיע על הבמה בסוף שנות ה 70. הלהיט העיקרי של הזמר היה שיר "הפא-ננה", שהטקסט שלו באותה תקופה נראה לרבים רק צירוף צלילים מוזרים. אך למעשה, בשירו, סיימון שר בשפת הצונגה, הנפוצה בדרום אפריקה, והמסר הוא שגם לבן וגם שחור כולם שווים בפני אלוהים. ולכן, אין מקום לאויבות, אלא פשוט לעשות הפאנה - כלומר, להירגע, לקחת הכל בקלות לא ליצור להקשות על החיים שלנו והחיים של מי שלידנו

מאת: חיים יזין, אלכסנדר גרינשטיין

56666888_2578141492200859_57148304927511

"לחן ורשאי"

 

האם סיפור אהבה תמיד צריך להיגמר טוב? ומה זה טוב? מה זה 

ומה זה אושר?

אושר  זה דבר מורכב. מורכב משמחות ועצב, אהבות ופרידות, תקווה ואכזבות - ממש כמו החיים שלנו. החיים שבהם לא תמיד הדברים מסתדרים כפי שאנחנו מצפים. החיים שבהם לעולם איננו יודעים מה לטובה. החיים שבהם אהבה לא תמיד מנצחת.

ההצגה "לחן ורשאי" היא "אגדת אורבנית" על שני אנשים שנפגשו במקרה ונפרדו בנסיבות כואבות ובלי תלויות בהם. כל אחד מהם חי את חייו ואת סיפור האהבה שלו עד שלא נפגשו שו

מאת: ליאוניד זורין
עבוד מחזה: מיכאל טפליצקי
בימוי: מיכאל טפליצקי
עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב
מוסיקה: יבגני לויטאס
עיצוב וידאו: קונסטנטין קמנסקי
עיצוב תלבושות: דליה פן
עיצוב תאורה: מישה צ'רניובסקי, אינה מלקין
עריכת וידאו: יאן שופה

תרגום: סיון בסקין
משתתפים: אורי לבנון, נטליה גנטמן

המופע בעברית

לחן ורשאי

“צניחה חופשית"

 

הצגה "צניחה חופשית" הינה הצגה לא

 שגרתית - מדובר בקטעי סיפורים, קטעי משמעות, קטעי חלום וקטעי מציאות , שהתחברו יחד  ע"י תנועה, מילים ומוזיקה, רגשות ותחושות, אסוציאציות ופנטזיות.

 

 בהופעה זו סולנית להקת הבלט הישראלי לנה רוזנברג והמנהל האמנותי של תיאטרון מלנקי מיכאל טפליצקי שיתפו פעולה גם בעבר, אבל הפעם זה היה זה חיבור מיוחד. "תמיד נמשכתי לאזורים האלה שעל גבול תיאטרון ותנועה, לפיזיות שנוגעת בקרקס. אמר טפליצקי בראיון למרב יודלוביץ' באתר "הבמה". "היה ברור שהחיבור עם לנה עובד והרגשנו שאנחנו חייבים ללכת רחוק יותר בכיוון הזה, אבל נזקקנו לטקסט". רוזנברג אמרה ל"הבמה": "זה היה מקרי. כלומר, משהו שמישה אמר בסוף אחת השיחות, הזכיר לי טקסט שכתבתי למגירה. הוא ביקש שאקרא לו וכשסיימתי, שאל אם יש עוד".

כך הפכו כמה עמודים שלנה כתבה, מין מונולוגים שהם בגדר פיסות מחשבה וממש לא מחזה, להצגה שנעה בין תנועה לסיפור, בין קרקס לתיאטרון, בין ריקוד לדרמה ובין פנטזיה למציאות. הצגה, שבאמצעות תנועה, מצליחה להציב את השאלות הנצחיות של הקיום האנושי – ולהשיב אליהן באמצעות צניחה חופשית – אותה נפילה מהירה אל הלא נודע שבה אינך יודע אם אתה עדיין טס או שמא כבר מתרסק, וברגע האחרון הרצון

העז לחיות מכה בך.


 

.

 

על פי סיפורים מאת לנה רוזנברג
כוריאוגרפיה: לנה רוזנברג
בימוי: מיכאל טפליצקי
עיצוב תפאורה, תלבושות ותאורה וידאו ארט: אמן רב תחומי וודים קשרסקי
ניהול מוסיקלי: יבגני לויטאס

תרגום: סיוון בסקין
 

משתתפים: הדס אייל,  דימה רוס,  לאון מורוז


המופע בעברית

small_free_fall-240 (1).jpeg